<h1>ראבי"ה סימן רכ"א</h1>
<h2>דף סו:</h2>
הבנים יוצאים בקשרים ובני מלכים בזוגין וכן כל אדם אלא שדברו חכמים בהוה. ואוקמה [רבה] בארוג בכסותו. וקשרים אלו עושים לרפואה לבן שיש לו געגועים אצל אביו. אמר רבי [אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא] סחופי כסא אטיבורא שרי בשבת. ומותר לסוך שמן עם המלח [בכפות] ידיו ורגליו, לטוב לבו ביין. אמר רבי אבין בר הונא אמר רב חמא בר גוריא מותר [ליחנק] בשבת. לפופי ינוקא בשבת שרי. ויוצא[ין] באבן תקומה בשבת, שקורין אינקוטר"א. וכן במשקל [אבן תקומה], והוא דאיכווין ותקל בלא חסר ויתר, [ולא שהפילה] אלא [שמא] תפיל ולא שעיברה אלא שמא תתעבר ותפיל. משקל דמשקל סליק בתיקו, ואסור. ומדשקיל וטרי תלמודא בהכי שמע מינה שהלכה כרבי מאיר. ואין שיעור למשקלו, אלא כאשר ימצא, כיון שלא פירשו [בו] חכמים שיעור.
<h2>דף סז.</h2>
יוצאין בביצת החרגול ובשן שועל, דעבדי לשינתא דחייא למאן דניים טפי דמיתא למאן דלא ניים. ובמסמר של צלוב, דעבדי לזורפא, להעמיד את המכה כדי שלא תוסיף, דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אף בחול אסור משום דרכי האמורי. אביי ורבא [ד]אמרי תרווייהו כל דבר שיש בו משום רפואה אין בו משום דרכי האמורי [וכו'] והתניא אילן המשיר פירותיו וכו'. אמר רבינא כמאן תלינן האידנא כובסי בדיקלא כמאן כי האי תנא וכו'.
